א. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא, השופט ברלינר) מיום 20.7.2005 בתיק ב"ש 2229/05, בגדרה נתקבל ערר שהוגש מטעם המשיבה על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט שר) מיום 18.7.2005 בתיק ב"ש 4215/05, והוחלט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתיק פלילי 2412/05.
ב. (1) נגד העורר הוגש ביום 4.7.2005 כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת סם מסוכן ושל סחר בו. לפי הנטען בכתב האישום, ביום 15.6.2005 בעכו העתיקה החזיק הנאשם, שלא לצריכה עצמית, סם מסוכן מסוג קוקאין, המחולק לשתי יחידות במשקל נטו של 1.3757 גרם, וכן מכר סם זה לקונה, סוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן), תמורת 600 ש"ח.
(2) בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה להורות על מעצר העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר, אך עוצמתן במצטבר אינה ברמת עצימות כה גבוהה שיש בה להביא אדם מאחורי סורג ובריח. בכלל זה צוין כי העורר לא אחז בעצמו בסם המסוכן, אלא אך הוביל את הסוכן למקום שבו סופק לו הסם. כן צוין כי המשיבה לא בדקה כל צרכה את תמסורת מכשיר הטלפון הנייד שברשות העורר, שהיה בה כדי לקשרו לפרשה. עוד צוין כי אף אם היה העורר מעורב בעסקה, אין מעמדו אלא של שלוחו של אדם הבכיר הימנו בעסקי הסמים ולא של סוחר. לפיכך הוחלט כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר, אשר יהיה בה איון המסוכנות הסטטוטורית. בית המשפט הורה על שחרור העורר למעצר בית מלא, למצער במרחק של 50 ק"מ מחוץ לתחומי עכו, וכן על עיכוב יציאה מהארץ, איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה, הפקדה של 25,000 ש"ח במזומן, התחייבות אישית בסך 50,000 ש"ח, ערבות צד ג' בסכום זהה וזמינות לביקורת משטרתית בכל עת.
(3) ערר מטעם המשיבה שהוגש על ההחלטה נתקבל; בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות כנגד העורר ראיות לכאורה בעוצמה מספקת למעצר, המבוססות על עדותו של הסוכן. כן נקבע כי העורר היווה חוליה חשובה והכרחית בשרשרת הפצת הקוקאין. צוין כי נגד העורר עומדים ותלויים תיקי חקירה נוספים בעניין החזקת נשק ועבירות סמים, וכי בנסיבות אלה אין הצדקה להפעיל חלופת מעצר. בית המשפט הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים. על החלטה זו הוגש הערר הנוכחי.
(4) בערר נטען כי עוצמת הראיות לכאורה הקיימות נגד העורר בתיק זה אינה מספקת לשם הצדקת מעצר. נטען כי הראיה לכאורה היחידה הניצבת נגד העורר היא עדותו של הסוכן; כי אין ללמוד מתמלילי השיחות בתיק על מפגש שנערך כביכול בין הסוכן לעורר; כי אין ראיה הקושרת את העורר למספר טלפון נייד שנמסר לסוכן על-ידי העורר, על-פי הודעת הסוכן; וכי הסכום הכספי שתמורתו נמכר כביכול הסם המסוכן לסוכן הוא פחות באופן חריג ביחס לסכום ששולם בעסקה אחרת, שביצע הסוכן עם השולח. עוד נטען כי העורר הוא, אם בכלל, אך שלוח בעל מעורבות שולית בעסקי הסמים וחסר נגישות להם, אשר אינו מופיע ברשימת יעדי המשטרה בתחום זה. בנוסף נטען כי העורר מופלה לרעה ביחס לשולח, שהינו בעל עבר פלילי ושנעצר ושוחרר מבלי שיוגש נגדו כתב אישום. כן נטען כי העורר מופלה לרעה ביחס למעורב אחר בפרשה, קטין בן ארבע עשרה שנים ומחצית השנה, אשר שוחרר לחלופת מעצר. בנוסף צוין כי העורר הוא צעיר כבן 22, ללא כל עבר פלילי, בן למשפחה קשת יום, ומטופל בהורים חולים.
(5) בדיון הוסיף בא כוח העורר והשיג על הראיות לכאורה ולמצער על עוצמתן, ועל אי עריכתו של עימות במסגרת החקירה, וטען כי התיקים הפתוחים כנגד העורר אינם חמורים. כן הצביע על פסיקה שלפיה שוחררו אנשים בעבירות דומות לחלופה. על כן ביקש כי תיבחן חלופה.
(6) באת כוח המדינה ציינה כי הראיה המרכזית בתיק היא עדות הסוכן המשטרתי, והיא בהירה ללא כל סתירות, ולפיכך הראיות לכאורה קיימות. ועוד, שלא כאמור בהחלטתו של בית משפט השלום, העורר החזיק את הסם בידו ומסרו לסוכן המשטרתי (למען הסדר הטוב יצוין כי בא כוח העורר הסכים כי שגגה נפלה בעניין זה), שזיההו במסדר זיהוי תמונות.
באשר לתיקים הפתוחים כנגד העורר מסרה באת כוח המדינה כי טרם הוכרע גורלם. עוד הטעימה, כי התביעה הוטרדה מאמירתו של בית משפט השלום כי "יתכן, ובזאת אינני קובע עובדה, כי המשיב היה מעורב בעיסקה, אך מעמדו ומשקלו היה לכל היותר מעמד של שלוח ולא של סוחר, ומכאן ניתן להסיק כי המסקנה המתבקשת מבחינתי היא כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר, אשר יהיה בה איון המסוכנות הסטטוטורית".
ג. (1) עיינתי בראיות וסבורני כי ראיות טובות לכאורה מצויות בתיק; הסוכן המשטרתי - שהסכם העסקתו מצוי בתיק - מתאר בהודעתו מ-26.6.05 שעה 12:10 את הבחור שהגיע אליו לאחר שיחה מקדימה עם "גוד", הוא השולח, ככל הנראה סמיר אבו פדילה: "הבחור הציג את עצמו בשם חאלד (זה שמו של העורר - א"ר) וסימן לי עם הראש לבוא אחריו... ותוך כדי הליכה אמר לי הבחור חאלד לרשום את הטלפון שלו... והבחור חאלד אמר לי שבפעם הבאה שאני לא תופס את גוד אז שאני יתקשר (כך!) אליו שזה אותו דבר והוא יסדר מה שצריך, הכוונה לסמים. הבחור חאלד שיש לו מבנה גוף כזה, גובה בינוני, שער קצר, צבע עור בהיר, נראה בגיל בין 21 ל-25, לבש מכנס שלושה רבעים, צבע לבן, חולצה טריקו שחורה ונעלי קפקף (כך!)... וחאלד נכנס לתוך הקיוסק ואחרי זמן קצר מאוד יצא מהקיוסק וסימן לי עם היד להיכנס... חאלד אמר לי תוך כדי הליכה שהשקיות זה אבקה ולא מבושל, וזה יעלה 600 ש"ח. בתוך הקיוסק חאלד מסר לי ביד שתי שקיות ובתוכם אבקה לבנה שזה קוקאין קריסטל... לקחתי את השקיות סם והוצאתי כסף ומסרתי לחאלד ביד 600 ש"ח". עוד לפני גביית הודעה זו נערך זיהוי בתמונות והסוכן זיהה את העורר, שהכיר רק בשם חאלד, ואנשי המשטרה מסרו לו את שם משפחתו זואוי. עד כאן באשר לראיות לכאורה, שטיבן אינו אך במובן קיומן הפורמלי, אלא מהותי - וכבר ציין בית המשפט המחוזי כי עדות הסוכן מהווה ראיה מבוססת.
(2) עוד עלי להוסיף - בכל הכבוד - כי אין לראות את פעולתו לכאורה של העורר בשרשרת הסחר בסם אך כ"שלוח". לא זו בלבד שהוא הוביל את הרוכש, הסוכן, אל מקום המכירה, אלא בעצם ידו הוציא את ה"סחורה", מסר לקונה וקיבל את התמורה - סחר מובהק ככל משפטו וחוקתו, גם אם היה זה חלק מפעילות רחבה יותר של מי שגבוה מעליו ב'היררכיה'. הוא גם אמר לסוכן, על פי הודעת הסוכן, כי בעתיד יוכל לפנות אליו. לכאורה עסק איפוא העורר בסחר בסמים - סוחר, גם אם לא סוחר גדול, ובסם קשה כקוקאין, גם אם בכמות לא גדולה ביותר.
(3) משאמרנו זאת, נוסיף גם כי בהחלטת בית המשפט המחוזי לא היתה אפליה כנטען הן לעומת "גוד" שהיה אמור להיות הבכיר שמעל לעורר ב'היררכיה', שכן אין יסוד לחשוב שאילו היו הראיות נגד "גוד" מספיקות לא היה מוגש נגדו כתב אישום; והן לעומת הקטין, ש"זכותו" היתה בהיותו בן ארבע עשרה וחצי בלבד.
(4) באנו לשאלה של חלופה. אכן, בצדק הזכירה באת כוח המדינה כי עבירת סחר בסמים יוצרת חזקה סטטוטורית של מסוכנות (סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996), ועל הנאשם הנטל לשכנע כי יש מקום לחלופה. כעיקרון, רק בנסיבות חריגות ניתן להפיג מסוכנות זו (בש"פ 5246/05 מדינת ישראל נ' טאהא (טרם פורסם) (השופט עדיאל) והאסמכתאות המובאות שם). עם זאת, יש מקום לשקול באשר לחלופה (סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים); בש"פ 1152/00 קבלו נ' מדינת ישראל, (לא פורסם) (השופט ריבלין)). בענייננו העורר הוא בן פחות מ-22, ובעל עבר נקי במובן של היעדר הרשעות קודמות, אך לו מספר תיקים פתוחים בעבירות לא קלות, בחלקן סמים, המחשידות שמא פתח בשנה האחרונה במסלול חדש, לא חיובי. נטען לגביו כי הוא בן למשפחה קשת יום והוריו חולים והוא המטפל בהם. בא כוח העורר אמנם לא חזר והטעים זאת בדיון עצמו, אך דומני שיש מקום נוכח הגיל הצעיר והרקע כאמור, לבדיקת האפשרות לחלופה. אדגיש: בדיקת האפשרות, ואיני בטוח כי חלופה שתנטרל את המסוכנות תושג. התמונה המצויה בפנינו לעת הזאת אינה מספקת; לא די בטענה הקצרה בדבר נסיבותיו האישיות, ויש צורך לבדקן, וכן לא פורט בתנאים שקבע בית משפט השלום היכן בדיוק ישהה העורר במעצר בית במרחק שמעל 50 ק"ממעכו ומי יפקח עליו, מי הערב וכדומה - שאלות שהן חיוניות לענייננו, ובלעדיהן אין לקבוע מסמרות. לפיכך יוזמן תסקיר מעצר, ובו יידרש שירות המבחן לשאלות. התסקיר יוכן ככל הניתן עד יום 15.8.05; הוא יונח בפני בית משפט השלום, שיחליט בדבר לאחר שמיעת התייחסותם של הצדדים. במובן זה מתקבל הערר חלקית. עד להחלטה נוספת של בית משפט השלום ישהה המשיב במעצר.
ניתנה היום, כ"ב בתמוז תשס"ה (29.7.05).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. מפ